חוקרים מצאו שחולי אסטמה בסיכון נמוך יותר להידבק בקורונה

אסטמה, או בעברית "קצרת", היא מחלה מורכבת מאוד להתמודדות. המדובר במחלה דלקתית התוקפת את דרכי הנשימה (הסימפונות) וגורמת לחסימה שלהן. האדם חולה האסטמה חווה תסמינים מפעם לפעם, ובעיקר צפצופים המופיעים במהלך הנשימה, קוצר נשימה, שיעולים וליחה. לרוב התסמינים יתגברו בעיקר בלילות ולפנות בוקר, כשבכל מקרה המחלה מאופיינת בתקופות של התפרצות לעומת רגיעה.

עם כל הסיבוכים של מחלת האסטמה והשפעתה לרעה על איכות החיים, הצטברו בשנים האחרונות ממצאים שמצביעים על צדדים אחרים שלה. מחקר ישראל שנערך על ידי פרופ' אלי מגן מבית החולים ברזילי וקופת חולים לאומית, מצביע על קשר אפשרי בין מחלת האסטמה להידבקות בקורונה. והממצאים שעלו מהמחקר אולי שונים ממה שאתם חושבים.

ממצאי המחקר הראו: אסטמה מקטינה את הסיכון להידבקות בקורונה

אוכלוסיית המחקר מנתה כ-38,000 משתתפים, כולם מבוטחי קופת חולים לאומית שביצעו בדיקת קורונה (כ-6% מתוכם התגלו כחיוביים לנגיף). החוקרים בחנו את הנתונים של חולי האסטמה, וגילו – באופן אולי מפתיע – שאחוזי ההידבקות בקורונה היו נמוכים יותר בקרב חולי אסטמה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

המחקר בדק בהמשך לכך האם יש השפעה אפשרית למחלת האסטמה על הסיכויים של האדם הסובל ממנו להיות מאושפז או לסבול ממחלת קורונה קשה יותר. בהקשר הזה לא נמצא שחולי אסטמה, חרף מצבם הרפואי המורכב ובעיות הנשימה המאפיינות אותם, היו בעלי סיכוי דומה לחוות מחלת אסטמה קשה בהשוואה לנבדקים אחרים שהיו בריאים יותר (או לכל היותר לא סבלו ממחלת האסטמה).

כיצד  אפשר להסביר את ממצאי המחקר?

אם בוחנים את ממצאי המחקר במונחים ביולוגיים, וגם אם בוחנים את המחקרים הקודמים שנערכו בתחום, אפשר לטעון שתוצאותיו רחוקות מלהיות מקריות. עוד קודם לכן הועלתה הסברה שחולי אסטמה הם בעלי סיכון נמוך יותר להידבק בנגיפים שונם.
הסיבה לכך היא שקולטי ACE, הנמצאים בריאותיו של האדם ומאפשרים למעשה לנגיפים לחדור לתוך הגוף, הם בכמות קטנה יותר בקרב אצל חולים באסטמה מפאת המחלה. ברוב המקרים זהו חיסרון משמעותי, אולם מסתבר שיכולה להיות לו השפעה חיובית מעט. ממצאים אחרים בספרות מציעים שהסיבה האפשרית לכך היא השימוש של חלק גדול מחולי האסטמה בסטרואידים, אם כי ד"ר גרין מצביע על כך שבמחקר הנוכחי לא נמצא כל קשר בין האופן שבו טופלה מחלת האסטמה אצל החולים לבין הסיכויים שנמצאו להידבקות בנגיף הקורונה.

שאלה שצריכה להישאל היא עד כמה סגנון החיים של חולי אסטמה, שמבוטא לדעת רבים בזהירות גדולה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, משחק כאן תפקיד. בהקשר הזה, טוען ד"ר גרין שאין לשאלת הזהירות השפעה מהותית על ממצאי המחקר. הסיבה לכך לדבריו היא שרוב חולי האסטמה חווים את המחלה בדרגה קלה, כך שהם לא נזהרים יתר על המידה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (להבדיל מחולי האסטמה הקשים יותר). מכיוון שהמחקר הצביע על הדבקה נמוכה גם אצל חולי האסטמה הקלים, שככל הנראה אינם נזהרים באופן הרמטי, ההערכה היא שזהו לא גורם משפיע בהסבר תוצאות המחקר.

בכל מקרה, ברור שהמחקר הנוכחי לא אמור להוריד כהוא זה ממידת הזהירות של חולי אסטמה, כמו גם הציבור הישראלי כמכלול. ההמלצה הברורה היא להתנועע בצמוד למשאף, ולו מכיוון שנגיף נשימתי – לרבות נגיף הקורונה – עלול לחולל התקף אסטמה. במקרה של שפעת, צינון או זיהום נשימתי, יש לעדכן את הרופא המטפל בעצם מחלת האסטמה ולעקוב באופן מלא אחר ההנחיות שלו.

מקורות ולקריאה נוספת:
COVID-19 AND ASTHMA: WHAT PATIENTS NEED TO KNOW – American Academy of Allergy, Asthma and Immunology
Why asthma might surprisingly protect against poor outcomes in COVID-19 – European Respiratory Journal

אולי יעניין אותך גם:

עישון ואסטמה