בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בשיעור חולי האסתמה. בישראל 9 אחוזים מהאכולוסייה לוקים באסתמה.
צלילה היא ענץ ספורטיבי הנגיש לקהל הרחב, צעירים ומבוגרים. אסתמה מאופיינת בהתפתחות תגובה דלקתית של דרכי הנשימה אשר גורמת לייצור מוגבר של ליחה והן להופעת רגישות מוגברת אשר יכולה לגרום להתכווצות בדרכי הנשימה ולמנוע מהאוויר לחדור לריאות.
חומרת המחלה משתנה מאדם לאדם. קיימים גורמים רבים אשר ביכולתם להחמיר את המצב. גורמים אלה כוללים שינויי טמפרטורה, מתח, פעילות גופנית ואלרגיות שונות.
הסכנה העיקרית הנשקפת לצוללן הסובל מהתכווצות בדרכי הנשימה מתחת למים, היא שיבוש במעבר האוויר דרך דרכי הנשימה המודלקים והחסומים. משמעות הדבר היא כי נאדיות הריאה מאבדות את צורתן, בועות אוויר עלולות לחדור לזרם הדם ולגרום לתסחיף אוויר בכלי הדם במוח.
צוללנים נושמים אוויר דחוס מתחת למים, ולכך נדרשת זרימת אוויר ללא הפרעה על מנת ליצור איזון בלחצי האוויר. חוסר איזון בלחצי האוויר מהווה גורם סיכון לטראומה במערכת הנשימה, קריסת מערכות נוספות ותסחיף אוויר.
מאחר וחולי אסתמה עלולים לחוות חסימה בזרימת האוויר בכל עת והתקף אסתמטי אינו אירוע צפוי, השאלה מתי ואם חולי אסתמה יכולים לצלול בביטחה היא נושא בעייתי. אין כה לא נמצאה הסכמה אחידה בנושא.
מהי אסתמה?
אסתמה הינה מחלה כרונית חסימתית הגורמת להיצרות בדרכי הנשימה בריאות. בעת התקף אסתמטי, דרכי הנשימה מתכווצים ובכך נמנעת זרימת אוויר תקינה בריאות ובייחוד בנאדיות הריאה בהן מתרחש חילוף הגזים- חמצן ופחמן דו חמצני.
התכווצות דרכי הנשימה מתרחשת על ידי 3 מנגנונים עיקריים: ראשית מתכווצים שרירים דקים בממוקמים בתוך קירות דרכי הנשימה, בהמשך רירית בדופן הפנימי של דרכי הנשימה מתנפחת ובמקביל ריריות אלה מפרישות נוזלים.
מהן הסכנות האפשריות?
קיימות בעיות עיקריות לפיהן צלילה אינה מומלצת לחולי אסתמה. ראשית, אסתמה עלולה להגביר את תדירות ההתקפים אצל הצוללן. אחד העקרונות הבסיסיים בצלילה הוא שמירה על פעילות נשימתית תקינה ללא הפסקות מכוונות בתהליך הנשימה.
עלייה אל פני הים תוך החזקת האוויר בריאות, עלולה לגרום לנזק לרקמת הריאה העדינה. בועות אוויר מוזרמות אל תוך הדם ועלולות להגיע אל המוח, מצב המסכן חיים. קיימת סכנה כי חולה אסתמה ברגע בו יסבול מחסימה והיצרות בדרכי הנשימה בעת הצלילה, התרחבות נאדיות הראיה תגרום לפגע בקירותיהם ותוביל לאוויר לחדור למערכת הדם.
קיים חשש נוסף כי שימוש בתרופות כגון ונטולין לפני הצלילה עלול להפחית את יעילות הריאות בסינון חלקיקי החנקן בורידים. חלקיקי חנקן אלה, בהמשך עשויים לחדור לזרם הדם בריאות ולגרום להתפתחות של מחלת דקומפרסיה.
שנית, התקף אסתמה במים עלול לפגוע באופן חמור בתפקוד הפיזי ובשליטתו של הצוללן במים. נוסף לכך, קיים חשש כי צלילה עשויה לזרז התפתחות של התקף אסתמטי. כידוע התקפי אסתמה מתרחשים בדרך כלל לאחר גירוי המלווה בתגובה אסתמטית. שאיפה של אוויר קר ויבש מגביר את הסיכון להתקף. כמו כן, קיימת סכנה כי מי מלח יחדרו למערכת הנשימה המלאכותית. מי מלח יכולים לגרות את דרכי הנשימה ולהוביל להתקף אסתמטי.
קבלת ההחלטה: מה צריך לקחת בחשבון?
ההמלצות הבינלאומיות לצלילה ואסתמה משתנות במידה רבה. ההנחיות המשמעותיות לחולי אסתמה הן להקפיד על טיפול ולהשאר במעקב.
מרבית הרופאים מסכימים כי ככל שהמחלה פעילה יותר, כך גדל הסיכון להתקף במהלך הצלילה. חולי אסתמה צריכים להכיר את הסיכונים הכרוכים בעת הצלילה. אבחון המחלה נעשה על ידי רופא מומחה על סמך ההיסטוריה הרפואית ובדיקה פיזיקלית.
