משאף פורדיל

פעילותו של משאף הפורדיל הוא לשמש כטיפול מניעתי במקרים של אסתמה כרונית.

סוג הטיפול

משאף פורדיל ניתן כמשאף או אבקה לאינהלציה. המינון המומלץ הוא שאיפה פעם ביום עד פעמיים, כאשר למבוגרים המינון הוא עד 12 מק"ד (עד ארבע שאיפות במקרים חמורים במיוחד). המינון המדויק חייב להיקבע על ידי הרופא המטפל.

למי מתאים משאף פורדיל?

הטיפול במשאף פורדיל מתאים לטיפול בחולים עם אסתמה כרונית וקשה, אשר זקוקים לטיפול מניעתי. הוא אינו יעיל ואינו משמש למקרים של התקפות אקוטיות, אולם יכול למנוע את כיווץ דרגי הנשימה הנגרמים מפעילות פיזית מאומצת. הוא יכול לסייע גם לחולים הסובלים ממחלות חסימתיות אחרות. השימוש במשאף מסייע להקלה על הסימפטומים הקיימים ועל מניעת ההתקפים.

החומרים הנמצאים במשאף

החומר הנמצא במשאף הפורדיל (FORMOTEROL) הוא מסוג בטא אגוניסט, ובעל השפעה לטווח ארוך. משאף זה ניתן לחולי אסתמה בשילוב של סטרואידים להקלה מיטבית. בחולי COPD, ניתן יהיה לקבל את משאף הפורדיל כטיפול יחידני.

סיכונים ותופעות לוואי

תופעות הלוואי הפונציאליות, אך הנדירות של משאף פורדיל הוא ביחס למערכת העצבים המרכזית. תופעות אלו כוללות חוסר מנוחה, רעד, כאבי ראש, דפיקות לב מואצות ועד כאבים בחזה. מכיוון שתרופה זו עלולה לגרום לרעד בידיים, ההמלצה היא להימנע מנהיגה או פעילות עדינה אחרת.

סיכוניו העיקריים עלולים לנבוע מתגובה בין תרופתית עם תרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון, חוסמי MAO ועוד. כמו כן, יש להתריע בפני השימוש במידה ואתה חולה לב, סובל מסוכרת, יתר לחץ דם, או פעילות יתר של בלוטת התריס.

של צפצופים וקשיי נשימה באסתמה ובמחלות ריאה אחרות כגון מחלות ריאות חסימתיות (ברונכיטיס ואמפיזה כרונית).

לעיתים משתמשים בה כתרופה למניעת תסמיני קוצר נשימה שמופיעים במאמץ – אסתמה של מאמץ. משתמשים בה באסתמה רק כאשר תסמיני האסתמה לא נשלטים בעזרת תרופות המקובלות לאסתמה (משאף קצר טווח ומשאף סטרואידים). אסור להשתמש בפורמטרול לבד כתרופה אלא תמיד כשילוב ביחד עם שאר התרופות.

מנגנון הפעילות

פורדיל פועל להרחבת השרירים סביב דרכי האוויר (סימפונות). בחולי אסתמה אותם שרירים מכווצים יתר על המידה. הכיווץ הלא תקין של השרירים גורם לצפצופים ולתחושת קוצר הנשימה והלחץ בחזה. השימוש בפורדיל גורם להרפיית השרירים שמביאה להרחבת דרכי האוויר סביבם הם כרוכים ובכך למעבר קל יותר של האוויר פנימה והחוצה מן הריאות.

הדרך בא הוא גורם להרפיית השריר היא על ידי חיקוי של פעולתו של הורמון האדרנלין שמשתחרר בעת מאמץ ומביא בצורה טבעית להרחבת דרכי האויר על מנת לאפשר מעבר של יותר אוויר. מתוך המנגנון שתואר כרגע נגזר שמם של קבוצת התרופות אליה סרבנט משתייכת –"מרחיבי הסימפונות".

בניגוד לאדרנלין שפועל על הרבה מערכות בגוף, פורדיל פעיל בעיקר מקומית בריאות עקב הספיצפיות שלו לקולטנים וגם בגלל שהוא ניתן במשאף ובכך מגיע ונשאר בעיקר בריאות.

ישנם 2 סוגים עיקריים של מרחיבי סימפונות והם מתחלקים על פי משך ההשפעה שלהם- קצרי טווח וארוכי טווח. פורדיל הוא ארוך טווח. מרחיבי סימפונות ארוכי טווח פועלים למשך 12 שעות בעוד קצרי טווח בדרך כלל פועלים ל4-6 שעות.

אופן השימוש

פורדיל ניתנת במרשם בלבד. פורדיל לא כלולה בסל הבריאות. היא מגיעה בתור אבקה בתוך משאף ייעודי. מטרת הטיפול בפורדיל הוא לאחזקה בשגרה ולא להתקפים חריפים. פורדיל ניתנת בדרך כלל לאסתמה בדרגת חומרת "עיקשת בינונית" לפחות.

במבוגרים המינון המקובל הוא שאיפה אחת (12 מיקרוגרם) פעמיים ביום אך מותר לרשום את לעד 4 שאיפות ביום. עדיף להמתין לפחות 12 שעות בין מנה למנה. שימוש יתר עלול לגרום לירידה ביעילות התרופה ומנגד לעלייה בחומרת תופעות הלוואי. התרופה לא ניתנת לילדים מתחת גיל 6. כל שינוי במינון צריך להיעשות בידיעת הרופא המטפל.

התוויות נגד ותופעות לוואי

אין להשתמש בתרופה בעת התקף חריף. בעת התקף חריף צריך לקחת תרופות מתאימות כגון משאפים קצרי טווח שמספקים הקלה מיידית (כמו ונטולין). אלכוהול עלול להחמיר את תופעות הלוואי של התרופה. התרופה עלולה לגרום לסחרחרות ורעד ומכאן להשפיע על הנהיגה, לכן צריך לוודא שהתופעות הללו לא קיימות אם מחליטים לנהוג.

פורדיל יכולה להחמיר את תופעות הלוואי של התרופות הבאות נוגדי דיכאון ממשפחת הטריציקלים, תיאופילין וחוסמי האנזים MAO . אסור לשלב טיפול שני משאפים ביטא אגוניסטים ארוכי טווח לדוגמא פורדיל וסרבנט ביחד.

תופעות הלוואי נגזרות ממבנה התרופה שמחקה אדרנלין. התופעות הנפוצות כוללות רעד, כאבי ראש, סחרחורות ודפיקות לב מוגברות.

יש להיזהר במתן התרופה למטופלים שסובלים מאחד או יותר מהמצבים הבאים: סכרת, מחלת לב, הפרעות קצב, לחץ דם גבוה ופעילות יתר של בלוטת התריס. חשוב לציין שבגלל שהתרופה פועלת בצורה מקומית אז נדיר שיש צורך להפסיקה גם אם אחד מהמצבים שיש להיזהר בגינם קיימים.

אם ישנה החמרה במצב הנשימתי עקב נטילת התרופה אזי יש לפנות לעזרה רפואית. אין מספיק מידע לגבי בטיחות התרופה לעובר ולאם בהיריון ובהנקה ולכן ההמלצה כיום היא לקחת את התרופה לאחר התייעצות עם הרופא ולקבל החלטה משותפת לגבי המשך טיפול.