פטריית האספרגילוסיס
פטריית האספרגילוסיסבדומה לחיידקים ונגיפים, גם פטריות הן יצורים מיקרוסקופיים, שעלולים לחולל מחלות. פטריות רבות גורמות לזיהומים באיברים שונים. המפורסמת מבין הפטריות היא הקנדידה, התוקפת במקומות רבים בגוף.
פטרייה נדירה יותר היא פטריית האספרגילוסיס (Aspergillosis). פטרייה זו יכולה לגרום לדלקת ריאות קשה, ואף אלח-דם בחולים מדוכאי חיסון. מלבד מחלות זיהומיות אלו, גורמת הפטרייה למחלה אלרגית ייחודית הנקראת ABPA.
מחלת ABPA
ABPA – Allergic Bronchpulmonary aspergillosis (בעברית: אלרגיה של הסמפונות והריאה בעקבות אספרגילוסיס) היא מחלה אלרגית, המאופיינת ברגישות יתר של דרכי הנשימה בעקבות חשיפה לפטריית האספרגילוסיס.
מחלה זו שכיחה ביותר בחולים עם מחלת ריאה קודמת, ובייחוד אסטמה וציסטיק פיברוזיס (- CF – cystic fibrosis). למעשה, המחלה נדירה למדי באנשים שאינם חולים באסטמה.
הגורמים למחלה לא ברורים לגמרי. התגובה האלרגית למרכיבים של הפטרייה מופיעה לאחר חשיפה, וממשיכה גם לאחר היעלמות הפטרייה מהגוף. לא מדובר בתגובה לזיהום, אלא באלרגיה – תגובה בלתי מבוקרת של מערכת החיסון.
מאפיינים וסימפטומים
הסימפטומים האופייניים ל – ABPA כוללים החמרה של מחלת האסטמה, עם אירועים חוזרים של חסימת דרכי הנשימה, חום, הצטברות של ריר סמיך בדרכי הנשימה (mucus plug) וכדומה. בבדיקות דם ניתן לראות רמה גבוהה של תאי דם לבנים מסוג אאזונופילים, האופיינים לתגובות אלרגיות ולאסטמה.
בצילום חזה של חולה עם ABPA ניתן לראות תסנינים ברקמת הריאה, הנוטים להופיע באיזורים העליוניים יותר. במחלה ממושכת ניתן להבחין גם בהרחבות של סימפונות הריאה, הפוגעות בריאה התקינה – ברונכואקטזיות.
מלבד סימנים אלו, יכולים להופיע בבדיקות הדמיה מגוון רחב של ממצאים פתולוגים: תמטי ריאה, תסנינים בצורת "זכוכית", לכידת אויר, ועוד. רדיולוג אבחנתי מומחה יכול לזהות ABPA על בסיס הדמיית חזה (לרוב – צילום CT) באחוז נכבד מן המקרים.
רמת החומרה של ABPA מדורגת בחמש דרגות (שאינן קשורות בקשר ישיר דווקא לרמת המחלה, אלא לשלב ההתפתחות שלה). דירוג המחלה מושפע ממצב הריאה המשתקף באמצעי ההדמיה, וההתפתחות הטבעית של המחלה.
אבחנה של ABPA
אין בדיקת מעבדה או בדיקת מעבדה שעל פיה ניתן לאבחן את המחלה בכל המקרים. כדי לאבחן את המחלה נהוג להיעזר בשלושה מרכיבים בסיסיים: תחקור רפואי (אנמנזה) ובדיקה גופנית, בדיקות הדמיה, ובדיקות אימונולוגיות.
מספר קריטריונים הוצעו כדי לאשר את האבחנה בסבירות גבוהה ככל הניתן. בין הקריטריונים החשובים (אין צורך במילוי של כולם): היסטוריה אישית של מחלת אסטמה, מבחן עור חיובי המעיד על רגישות לאספרגילוסיס, נוכחות של נוגדנים בדם לפטריית האספרגילוסיס, רמה גובהה של נוגדנים מסוג IgE בדם, רמה גבוהה של אאזונופילים בדם, נוכחות של תסנינים בצילום חזה או בבדיקת CT, ונוכחות של ברונכואקטזיות. הקריטריונים האבחנתיים שונים מעט במידה וחושדים במחלה אצל חולה ציסטיק פיברוזיס.
בדיקת הבחירה בחולים אסטמטיים החשודים כסובלים מ- ABPA היא תבחין עור. בבדיקה זו חושפים את העור למרכיבים אלרגנים שונים (במקרה זה – של פטריית האספרגילוסיס), ובודקים תגובה של מערכת החיסון, הניתנת למדידה על פני העור.
טיפול ב- ABPA
ישנה חשיבות לאבחון מוקדם ונכון של ABPA, כדי לאפשר טיפול יעיל. מחלה זו מגיבה היטב לטיפול בסטרואידים. הימנעות ממתן סטרואידים (למשל, כאשר האבחנה טרם נעשתה) יכול לגרום להופעה של נזק בלתי הפיך לריאה, עם הצטלקות המכונה "פיברוזיס".
הטיפול בסטרואידים מוגבל בשל תופעות לוואי קשות של תרופות אלו במתן ממושך, ויש להשתמש בהן בזהירות, לפרקי זמן מוגבלים. בנוסף לסטרואידים, יש מקום לטיפול גם בתרופה האנטי-פטרייתית איטראקונזול (Itraconazole).
מנגנון הפעולה של תרופה זו כטיפול ב – ABPA אינו ברור לגמרי (שהרי לא מדובר בזיהום פעיל בפטרייה), אך מחקרים קליניים הוכיחו את יעילותו. תרופה אנטי פטרייתית חדשה שנכנסה לשימוש בשנים האחרונות – ווריקונזול (voriconazole) משמשת תחליף לטיפול האנטי פטרייתי המקובל.
ראו גם:
מחולל חמצן נייד
